בית / MMA / MMA – לחימה משולבת
mma בזירה

MMA – לחימה משולבת

אומנות לחימה משולבת – MMA – קצת מהכל:

אומנות לחימה משולבת (MMA) הוא ספורט לחימה מגע-מלא שמאפשר מכות וגם נעילות, בעמידה ועל הקרקע, בעזרת טכניקות  לחימה אחרות. השימוש המתועד הראשון  של השם אומנויות לחימה מעורבות היה בסקירה של   UFC 1של מבקר הטלוויזיה הווארד רוזנברג בשנת 1993. המושג  צבר פופולריות  כאשר   newfullcontact.com, שאז היה אחד האתרים המפורסמים ביותר שסקרו את הספורט, ארחו את הכתבה של הווארד. אך עד היום, השאלה  בנוגע לזהותו של תובע המונח נתונה לדיון.

בתחילת המאה ה-20, תחרויות שונות  שכללו סוגי אומנויות לחימה שונות נערכו ברחבי אירופה, סין וארצות על שפת האוקיינוס השקט. בשנת-1980 CV Productions inc. , ארגנו את  ליגת הMMA- הראשונה בארצות הברית שנקראה   Tough Guy Contest , שלאחר מכן נקראה Battle of the Superfighters,  החברה אישרה עשרה טורנירים בארץ פנסילבניה. אמנם, בשנת 1983 הסנאט של הארץ פנסילבניה  קבעו חוק שאוסר על הספורט.

בשנת 1993, משפחת גרייסי הביאה את ה"וולה טודו", שנוצרה בברזיל בשנות ה-20, לארצות הברית על  ידי יצירת חברת הקידום Ultimate Fighting Championshiip (UFC) .

בהתחלה קודמה בתור תחרות למצוא את אומנות הלחימה הטובה ביותר עבור לחימה ללא כלי נשק, מתחרים מכל סוגי אומנויות הלחימה נבחרו להילחם אחד בשני בתחרויות בעלות כללים מעטים. לאחר זמן, החלו מתחרים לשלב מספר אומנויות לחימה בסגנון הלחימה שלהם. מקדמי ה-MMA אולצו לשלב חוקים חדשים כדי לסייע להבטיח את הבטיחות של  המתחרים,  כדי לענות על תקנות הספורט וכדי לקבל עוד אהדה בקרב המיינסטרים. לאחר אותם שינויים, הפופולריות של הספורט גדלה בתחום  ה"תשלום עבוד צפייה" שבו נמצאים גם אגרוף והאבקות מקצועית.

התנועה שהובילה ליצירת  סצנת ה-MMA האמריקאית והסינית מושרשת בשתי קהילות של שתי אומנויות לחימה: הג'יו ג'יטסו הברזילאי והיאבקות ה"שוט".  תחילה היו אירועי ה"ולה טודו" ואחריהם הופעות האבקות ה"שוט" ביפן.

ולה טודו החל בשנות ה-20 והתפרסם עם ה"אתגרי הגרייסי" שנוצרו על ידי  קרלוס גרייסי והליו גרייסי ואז  גם נוהלו על ידי הצאצאים של משפחת גרייסי.   אתגרי הגרייסי נוהלו במכונים ומחסנים של  בני המשפחה. ככל שהפופולריות צמחה, כך סוגי אומנויות הלחימה הפכו לתבועים כאטרקציה בקרנבלים ברזילאים.  קרבות היאבקות MMA מקצועית   מוקדמים ביפן , ידועים בתור  קרבות ספורט לחימה הטרוגני,  הפכו למפורסמים עם אנטוניו אינוקי בשנות ה-70. אינוקי היה מתלמידיו של  ריקידוזן, אך גם  של קארל גוץ' שלימד מתאבקים יפניים רבים האבקות "קאץ'" ((catch. תחרויות MMש חוקיות קמו לראשונה בארצות הברית על ידי CV Productions inc. . התחרות הראשונה של Tough Guy Contest  נערכה ב-20 למרץ 1980 בבית המלון הולידיי אין בניו קינגסטון שבפנסילבניה. במהלך השנה החברה  תבעה את השם Super Fighters  וערכה עשרה  טורנירים בפנסילבניה. בשנת 1983 סנאט הארץ פנסילבניה העביר חוק "האוסר תחרויות Tough Guy  ו-Battle of the Brawlers" ובכך סיימו את הספורט. בשנת 1993 הספורט חזר לחיים בארצות הברית בעזרת הUltimate Fighting Championship  (UFC). הספורט קיבל  חשיפה עולמית ופרסום רחב כאשר לוחם ג'יו ג'יטסו רויס גרייסי ניצח באליפות ה-UFC הראשונה, בניצחון על שלושה אנשים בפחות מחמש דקות.

ליפנים היה סגנון משלהם של MMA "שוטו" (SHOOTO) שהגיע מ"האבקות שוט"  (Shoot Wresting) בשנת 1985, בנוסף  גם חברת פרסום משלהם "פאנקרייס" (Pancrase)  שנוצרה למטרות פרסום בשנת 1993.  טורניר ה"ולה-טודו: יפן" הראשון נערך בשנת 1994 ו-1995. בשניהם ניצח ריקסון גרייסי.  באותם שנים, תחרויות ולה-טודו בינלאומיות החלו להתפתח ("תחרות ולה-טודו בינלאומית" (WVC),VTJ,IVC,UVF וכו').   ענין ב-MMA בתור ספורט גרם ליצירה של "Pride Fighting Championships” (Pride)  בשנת 1997, בה שוב ריקסון השתתף וניצח.

הספורט הגיע לשיא פופולריות חדש בצפון אמריקה בדצמבר 2006 בקרב חוזר בין אלוף הUFC  למשקל קל-כבד צ'אק לידל לבין האלוף לשעבר טיטו אורטיס,  בתחרות על מכירות PPV (תשלום על צפייה) של אחד מאירועי הקרבות הגדולים ביותר בכל  היסטוריית הספורט, ועזרה למכירת הPPV ב-2006 לעבור  כל קידום PPV אחר בהיסטוריה.  בשנת 2007, זופה LLC , הבעלים של חברת קידום הMMA UFC , קנה את המותג היפני המתחרה Pride FC , מיזג את המתחרים החתומים תחת קידום אחד ומתח השוואות ואיחודים שנראו בענפי ספורט אחרים כמו השילוב של AFL וה-NFL בתחום הפוטבול האמריקאי.

ufc mma

 

שיטות  בסיסיות באומנות לחימה משולבת:

באומנויות הלחימה ה"מסורתיות" קיים דגש  ספציפי וניתן להתאמן באומנויות אלה על מנת לחזק את אותו אזור. שיטות בסיסיות מכל סוג מכילות:

 

-לחימת עמידה: אגרוף, קיקבוקסינג, מואי טאי, קרטה, טייקואנדו, סמבו לחימה וסאנשאו  נלמדות על מנת לחזק מכות בלחימת עמידה.

תפיסה:  סגנון חופשי, גרקו-רומאן, ג'ודו, סמבו, סאנשאו,  וג'וג'וטסו נלמדות על ידי לחזק תפיסות, הפלות וזריקות, בעוד שסגנונות כמו מואי טאי מחזקים  את המכות   בתהליך התפיסה.

לחימת קרקע: ג'יו ג'יטסו ברזילאי, ג'ודו, סמבו, היאבקות כניעה ואומנויות אחרות נלמדות על מנת לשפר שליטה על הקרקע ופוזיציה, בנוסף על השגת נעילות כניעה והגנה מאותן נעילות.

wrestlers-671958_640

רוב הסגנונות אומצו מהצורות המסורתיות שלהן, כמו למשל אגרוף שלוקה בהתגוננות טובה מבעיטות רגליים ומואי טאי שלא טובה בהתגוננות מתפיסות והפלות בגלל האופי הסטטי שלה, או ג'ודו  וג'יו ג'יטסו ברזילאי, טכניקות שחייבות להתמודד לתחרויות ללא מדי של ג'י. זה שכיח שלוחם  מתאמן עם מספר מאמנים  שילמדו אותו סוגים שונים של לחימה או   קבוצת קרב מאורגנת שתוכל לשפר את היכולת שלהם בסנכרון. תרגילי סבולת לב-ריאה, תרגילי מהירות, אימוני כוח וגמישות הם גם היבטים חשובים לאימון של לוחם. בתי ספר מסוימים בתחום ממתגים את עצמם פשוט במקומות לאומנויות לחימה מעורבות , שהפכה  לסגנון לחימה בפני עצמה אך האימונים בכל זאת מופרדים לחטיבות  ספציפיות.

בעוד ש-MMA החל כסגנון לחימה למתחרים בלבד, אין זה המקרה כיום. ככל שהספורט צבר יותר פופולריות במיינסטרים ונלמד יותר, הוא הפך לנגיש יותר  לקהל גדול יותר של אנשים. אנשים התומכים בספורט טוענים  שMMA בטוח לכל הרוצים להתאמן, מכל קבוצת גיל אך עם רמות שונות של תחרויות  בהתאם לכל גיל ומצב בריאותי.

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d8/ROBERTO_CYBORG_ABREU_2009_BJJ_Championships.jpg/1024px-ROBERTO_CYBORG_ABREU_2009_BJJ_Championships.jpg

By © John Lamonica, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=9111533

אגרוף

אגרוף היא צורת לחימה ששומשה רבות בMMA   והיא הבסיס הראשי לחבטות והמכות עבור הלוחמים. מכות אגרוף תופסות חלק עיקרי בחלק העמידה של הקרב  וגם לוקחות חלק גדול מהמכות המשמעותיות בקרב, הנוק-אאוטים, וה-KO בקרבות MMA. היבטים מסוימים של אגרוף חיוניים לMMA  כמו עבודת הרגליים, שימוש בקומבינציות וטכניקות הגנתיות כמו חבטות, עמידה (שדאגה על שמירה בעזרת הסנטר וידיים למעלה) שידועה בתור פוזיציית שמירה, ותנועת הראש. נמצא גם שלוחמים מאומנים באגרוף מניפים אגרופים כמות גדולה יותר של מכות בהשוואה לסגנונות חבטה אחרים  כאשר אגרוף בקצב של 3.88 חבטות שפוגעות בדקה ו9.64 שנשלחות (ביחס למואי טאי שאליו הסטטיסטיקה היא 3.46 ו7.50 בהתאמה). לוחמים מסוימים מוכרים  בעזרת שליטתם באגרוף כמו קיין ואלסקואז, ניק דיאז, ג'וניור דוס סנטוס, בי.ג'יי פן, דן הארדי  ושיין קרווין.

אגרוף

מואי טאי

מואי טאי, ביחד עם אגרוף, ידוע בתור בסיס לחבטות בMMA ונלמד ברחבה. אחד היתרונות של שימוש במואי טאי בMMA הוא  הגיוון שלו.  בסגנון נכללות טכניקות  למרחק קצר, בינוני ורחוק עם בעיטות, תפיסות וזריקות. הסגנון הגיע מתאילנד וידוע בתור "אומנות שמונה האיברים" שפונה לשימוש ברגליים, ברכיים, מרפקים ואגרופים.

ג'יו ג'יטסו ברזילאי

ג'יו ג'יטסו ברזילאי הגיע למודעות בינלאומית בתחום אומנויות הלחימה בשנות ה-90, כאשר המומחה הברזילאי לג'יו ג'יטסו רויס גרייסי זכה באליפות הראשונה, השנייה והרביעית של הUFC , שבאותה תקופה היו  תחרויות שנקטו במדיניות  חיסול יחיד.  רויס נחם ביריבים גדולים ממנו  שנלחמו בסגנונות אחרים שכוללים אגרוף, האבקות, האבקות חובבים (שכללה סגנון חופשי, גרקו-רומאן ועוד), לחימת שוט,  קרטה, וטייקואנדו. סגנון זה הפך לחלק עיקרי בקרב רבים מלוחמי הMMA. ג'יו ג'יטסו ברזילאי ידוע בתור הסגנון שהביא תשומת לב רחבה בתחום הMMA ללחימת הקרקע. סגנון זה ידוע לרוב בתור סגנון לחימה  המבוסס על לחימת קרקע, עם דגש על פוזיציה, חניקות ונעילות במקום.

ג'ודו

בעזרת שימוש בידע על תפיסות קרקע ותפיסות עמידה,  רבים העוסקים בג'ודו התחרו גם בתחרויות MMA. אנדרסון סילבה, שהוא אחד מהלוחמים הטובים בעולם מחזיק חגורה שחורה בג'ודו. עוד דוגמה היא מחזיק מדליית הברונזה לשעבר בתחרות הג'ודו הלאומית ברוסיה פדור אמליננקו.

האבקות

האבקות (כוללת סגנון חופשי, גרקו-רומאן ולחימת עם אמריקאית) השיגה כמות עצומה של כבוד בגלל יעילותה  בתחרויות MMA.  האבקות נלמדת ברחבה על ידי אמני MMA.  האבקות גם ידועה בתור אומנות ששמה דגש על סבולת  חזקה במיוחד ותנועה קיצונית, שני דברים  קריטיים בMMA. היא ידועה  בזכות נפילות מצוינות, במיוחד באזור הרגליים. לוחמים ראויים לציון הם שייל סונן, רנדי קוטור, ברוק לסנר  והמתחרים האולימפיים דניאל קורמיר ודן הנדרסון.

אסטרטגיות

הטכניקות המשומשות בMMA נופלות בעיקר לשתי קטגוריות : טכניקות מכות (כמו בעיטות, ברכיים,  אגרופים ומרפקים) וטכניקות תפיסה (כמו אחזקות, נעילות,  הפלות וזריקות).

כיום, לוחמי MMA צריכים להתאמן בסוגים שונים של אימונים כדי להתמודד  עם החזקות של היריבים ולהישאר אפקטיביים בכל שלבי הקרב.

השתרעות וקטטה

השתרעות וקטטה היא טקטיקת עמידה  שכוללת מכות עמידה אפקטיביות והימנעות מלחימת קרקע, ידוע בשימושה נגד הפלות.

לוחם בסגנון זה  לרוב מאומן באגרוף או קיקבוקסינג  שגם למד צורות שונות של היאבקות, ג'ודו ואו סמבו כדי להימנע מהפלות על מנת לשמור על הקרב בעמידה. זוהי שיטה שמלומדת רבות בליגות של חובבנים.

לוחמים אלה ילמדו לרוב האבקות כניעה כדי להימנע מלהיכנס למצב של כניעה למקרה בו ימצאו את עצמם על הקרקע. סגנון זה יכול להיות שונה בצורה מטעה מקיקבוקסינג, מאחר והמאומנים בסגנון צריכים ללמוד להימנע ממצבים של לחימת קרקע.   לוחמים שמשתמשים בטכניקה  כוללים מירקו פיליפוביץ' , צ'אק ליידל, מארק האנט ולאחרונה ג'וניור דוס סנטוס.

קרקע ומכות לגוף

קרקע ומכות לגוף היא טכניקה שכוללת  הבאת היריב לקרקע בעזרת הפלה או זריקה, השגת עליונות או כל פוזיציה דומיננטית לתפיסה, ואז לחבוט באויב ב בעיקר בעזרת אגרופים, האמרפיסטים ומרפקים. קרקע ומכה משומשת גם על מנת  לבצע נעילה.

הטכניקה מבוצעת על ידי לוחמים שמאומנים בהגנת נעילות ובהפלות. הם לוקחים את הקרב לקרקע, שומרים על פוזיציית תפיסה ומכים ביריב עד שנכנע או שקורה נוק אאוט. על אף שאינה טכניקה מסורתית, האפקטיביות של השיטה גרמה לה לבלוט בתחום. היא לראשונה נראתה כטכניקה אפקטיבית על ידי מארק קולמן, ואז הפכה לפופולרית  על ידי לוחמים כמו שייל סונן, דון פריי, פרנק טריג, ג'ון ג'ונס, צ'ייק קונגו, מארק קארר, פרנק שמרוק, טיטו אורטיס, מאט היוס וכריס ויידמן.

בעוד שרוב הלוחמים משתמשים בשיטה בצורה סטטית,  בעזרת החזקת יריבם על הקרקע ודריסתם בעזרת מכות קצרות מפוזיצייה עליונה, לוחמים מסוימים מצליחים להשתמש בשיטה דינמית בעזרת חבטות בזמן שינוי פוזיציה, כך לא לאפשר ליריב להתמקם במקום בו הוא נמצא.  קיין ולסקאז הוא אחד מחובטי הקרקע החזקים ביותר. בין אם הוא מחליף מעמדת רוכב לעמדת רוכב אחורית  או מעמדת צב לשליטה צדדית, הוא מכה ביריבו ללא הפסקה. פדור אמליננקו נחשב לאחד המאסטרים בטכניקת הקרקע מכה בהיסטוריה של MMA , הוא היה הראשון להציג את הגרסה הדינמית של הטקטיקה. הוא היה מכה ביריביו בזמן שינוי השמירה או בזמן שהיריב ניסה להחזיר את השמירה.

בשנה 2000, שדרן הMMA סטיבן קואדרוס תבע את הביטוי הפופולרי שכב והתפלל lay and pray) ). זה פונה למצב בו לוחם שומר על יריבו במקום אחד ללא יכולת לנוע או נשלט על הקרקע כדי להימנע מלחימת עמיד, אך באותו זמן לא ממהר להביס או לגרום לנוק אאוט ובעצם דוחה החלטה למשך שאר הקרב., בעצם הפלת היריב, החזקתו  צמוד,  השופט מחזיר אותם למעלה ואז לחזור על הסדר- זוהי מעין צורת הגנה קיצונית.  היישום של אותה צורת לחימה הוא שהמתאבק מפיל את הלוחם החובט על מנת לנטרל את יכולת החבטה שלו, הוא מתפלל שהשופט לא יחזיר אותו למצב עמידה,. סגנון זה נחשב למשעמם ביותר על ידי מעריצים ועל כך הוא עובר בקורת נוקשה על היותו מונע  פעולות מעניינות מלקרות, עם זאת סגנון זה נחשב אפקטיבי ורבים טוענים שזו אחריותו של הנופל להצליח להקים את עצמו ולהתנגד לצורת הלחימה. על ידי רבים ג'ון פיץ' נחשב לילד הפוסטר של טכניקה זו. אלוף הUFC למשקל בינוני ג'ורג' סיינט פירהס היה מקור לביקורת רבות בגלל שנהג ללכת על בטוח ולהשתמש בטכניקה זו וכך גם אלוף הבלטור MMA למשקל בינוי בן אסקרן שהצדיק את הטכניקה, בכך שהסביר  שקרבות  אליפות קשים יותר בגלל אורכם ביחס לקרבות אחרים.

חיפוש הכנעה

חיפוש-הכנעה היא אזכור לאסטרטגיה שכוללת קרקוע היריב בעזרת הפלה או זריקה ואז להפעיל נעילה, ובכך לגרום ליריב להיכנע. בעוד שתופסים ישתדלו להשיג את הפוזיציה הדומיננטית,  אנשים מסוימים יכולים  להיות בנוח מפוזיציות אחרות. אם תופס אינו מצליח לקרקע את היריב שלו ייתכן שיפרוש לשמירה, ובה הם ינסו פיסית למשוך את היריב  לפוזיציה דומיננטית על הקרקע.

כניעה היא חלק חשוב  בטכניקות רבות, בעיקר בג'יו ג'יטסו ברזילאי, האבקות תפיסות, ג'ודו, סמבו והאבקות שוט. הם הפכו לפופולריים בתחרויות הUFC הראשונות על ידי רויס גרייסי וקן שמרוק.

גרפלינג

גרפלינג היא טכניקה שמדגישה שימוש בחיבוק היריב על מנת למנוע ממנו תנועה למקום שמאפשר לו לחבוט, ובאותו הזמן למנוע  הפלות וחבטות שבהן היריב משתמש בברכיים, רגליים, מרפקים ואגרופים.  החיבוק לרוב משומש על ידי מתאבקים ומתאמני ג'ודו שהוסיפו רכיבים מעולם החבטות (מאגרוף בסיסי) ולוחמי מואי טאי.

מתאבקים וג'ודוקות   יכולים להשתמש בחיבוק על מנת לנטרל את יכולת החבטה  הנעלה של יריב המאומן בלחימת עמידה. רונדה רואסי  עם הרקע שלה בג'ודו, נחשבת  מאסטר בזריקות שנוצרות מחיבוק על מנת לבצע נעילת זרוע.

החיבוק  של לוחם מואי טאי נוצר לרוב על מנת לשפר את הדיוק של הברכיים והמרפקים של הלוחם על ידי  שליטה מוחלטת בפוזיציית היריב.  אנדרסון סילבה  מזוהה עם חיבוק המואי טאי ההרסני שלו.  הוא הביס את האלוף למשקל בינוני בUFC ריץ' פרנקלין בעזרת חיבוק מואי טאי וחבטות ברכיים  לא פוסקות לגופו של פרנקלין- ושבירת אפו של פרנקלין. בקרב חוזר  סילבה חזר על המהלך וניצח בשנית.

לוחמים אחרים משתמשים בחיבוק לדחוף את היריב לכיוון הכלוב או חבלים, שם הם יכולים לשלוט על תנועת היריב ולרסן אותה ובאותו הזמן לחבוט עם אגרופים לכיוון גופם או גפיים, דבר הידוע בתור "אגרוף מלוכלך" או "קיר ומפץ".  רנדי קוטור השתמש ברקע שלו בהאבקות גרקו-רומאן  על מנת להפוך את הסגנון לפופולרי יותר עד לשלטון של שש אליפויות בUFC-.

באופן כללי, לוחמים שאינם מסוגלים להביס את האויב בעזרת חבטות במהירות מטורפת, או שמאומנים לנצח בקצב איטי בשלבים מאוחרים יותר של הקרב מוכרים בתור גריינדרים. גריינדרים מאומנים לבטל את תכנון הקרב של יריבם ולשנות את מהלך הקרב בעזרת חיבוק, חנק וקרקע-מכה עבור רוב הסבבים. דוגמאות בולטות לגריינדרים הן פאט הילי ושייל סונן.

אולי יעניין אותך גם

wrestlers-671958_640

סגנונות מעורבים

חברים בקרוב יעלו מאמרים חדשים על טכניקות לחימה בסגנונות מעורבים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *